אודות גבעת זאב
שם הרשות בעברית - גבעת זאב
שם הרשות באנגלית- GIV'AT ZE'EV
שם הרשות בערבית - جبعات زئيف
שנת ההקמה - 1983
שטח שיפוט - 4,841 קמ"ר
שם ראש הרשות- יוסף אסרף
כתובת הרשות- רחוב המכבים מספר- 44 מיקוד 90917
אוכלוסייה - אוכלוסיית היישוב מונה כ - 20,000 תושבים, מרביתם מירושלים ומקצתם מאזור השפלה. המאפיין הבולט באוכלוסייה הוא בגיוון שבה – עולים חדשים ממדינות אירופה וארה"ב ומשפחות שדורות רבים להן בארץ. חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים.
מקור שם הרשות- הישוב נקרא על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנים להולדתו. זאב ז'בוטינסקי- מנהיג ציוני מייסד התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר, סופר, משורר, עיתונאי ומתרגם.
משמעות סמל הרשות-
בסמל מאוירים שמש כתומה בראש גבעות מוריקות. הסמל מתאר את קריאתו הנודעת של יהושוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון " (יהושוע, י, יב'), משום שהאזכור התנכ"י של האזור הוא גבעון, עיר הכוהנים בנחלת שבט בנימין (יהושע כ"א 17). בנוסף, ניתן לזהות בסמל את נוף הישוב - גבעות הנמתחות עד לקו האופק, נוכח שקיעות מרהיבות עין.
רקע היסטורי
האזכור התנכ"י של האזור הוא גבעון עיר כוהנים בנחלת שבט בנימין (יהושע כ"א 17(. אזכור נוסף הוא קריאתו המפורסמת של יהושע בעת מלחמתו בגבעונים -"שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון ".
בזמן שיבת ציון, גם יושבי גבעון היו בין השבים לארץ והשתתפו בבניית חומת ירושלים (נחמיה ג' 7). לימים ישבו בגבעון בני בנימין, שורשיו של שאול מלך ישראל הראשון היו נטועים בה. תל גבעון נמצא במרכז הכפר אל- ג'יב הסמוך לגבעת זאב
בשנת 1977, עלה חלוץ של גרעין גבעון למחנה צבאי ירדני נטוש ליד גבעון העתיקה, מייסדי הגרעין היו ותיקים ועולים חדשים יוצאי ברה"מ, ששמו להם למטרה לממש את הבעלות של עם ישראל על ארץ ישראל, להרחיב ולהבטיח את גבולה של ירושלים ולהקים ישוב קהילתי באזור.
לאחר מספר ניסיונות עליה "פרטיים", בשנת 1981, החליטה ממשלת ישראל במסגרת תכנית כללית לבניית חגורת יישובי לוויין סביב ירושלים, לממש תכנית קודמת משנת 1975, ולהקים את הישוב העירוני "קריית גבעון".
לבקשת ראש הממשלה דאז, מר מנחם בגין, החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות את שמו ל"גבעת זאב" על שמו של זאב ז'בוטינסקי ז"ל, ראש בית"ר, לציון 100 שנים להולדתו.
מיד לאחר קבלת ההחלטה החל שר הבינוי והשיכון דאז, דוד לוי, לפעול ליישומה. כעבור כשנתיים התיישבו ראשונות המשפחות בישוב.
ביום שניים באוגוסט, 1983 הוכרזה גבעת זאב כמועצה מקומית. ענייני הישוב נוהלו על ידי מועצה ממונה ובראשה גדעון הוכפלד. חברי המועצה היו נציגי הישוב הזמני גבעון ונציגי המתיישבים הראשונים.
בחודש מאי 1988 התקיימו בחירות לראשונה. מיום הקמתו עמדו בראש הישוב חמישה ראשי מועצה- גדעון הוכפלד, שאול מזרחי, עמוס טרטמן, יוסי אברהמי, יוסף אסרף - ראש הרשות החמישי מכהן מחודש מרץ 2024.
אגף התרבות והאמנות
אגף התרבות ביישוב שם לו למטרה לקדם את חיי הרוח באמצעות יצירת הווי קהילתי ואירועי תרבות סביב מעגל השנה. בגבעת זאב מתקיימת מסורת יישובית של פעילות משותפת המיועדת לדתיים וחילונים, במגוון אירועים הפתוחים לקהל הרחב לציון חגי ומועדי ישראל- שמחת בית השואבה, הקפות שניות, ט"ו בשבט, פורים , עצמאות ולהבדיל, אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה , יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ותשעה באב. בישוב פועל היכל תרבות מפואר הממוקם במתנ"ס, תושבי הגבעה נהנים משלל מופעים לילדים ומבוגרים והכל במחירים מסובסדים ושווים לכל נפש. גולת הכותרת של שנת הפעילות 2015 הינה עונת מנויים להצגות ילדים שחזרה לפעול אחרי הפסקה ארוכה ונוחת הצלחה רבה . בימים אלו מגיעות לסיומן העבודות להקמתו של מרכז ג'ימבורי חדיש ומפואר לגיל הרך.
אגף התרבות מעודד את האמנות והיצירה באמצעות מגוון חוגים ופעילויות העשרה המיועדות לילדים, נוער ובוגרים בתחומי האמנות השונים- ציור, תכשיטנות , דרמה, תיאטרון רחוב ועוד. בנוסף, שם האגף דגש על עידוד פעילות תרבותית לבני הנוער ומארגן מידי שנה מופעים ואירועים מיוחדים המיועדים לנוער ששיאם כנס הוקרה למתגייסים לצה"ל.
תרבות הגוף ואיכות הסביבה - שפע מתקני ספורט פזורים ביישוב, מגרשי כדורסל וטניס, מגרשי "מיני פיץ'", בריכת שחייה מקורה וחדר כושר, חדרי מחול ועוד. ברחובות היישוב מסומן מסלול הליכה ע"ש סגן אלון בביאן ז"ל שנפל באסון המסוקים, לאורך המסלול הוצבו מתקני כושר ועיצוב הגוף. כמו כן, במסגרת הפעילות במתנ"ס, מתקיימים מגוון חוגי ספורט המותאמים לכל הגילאים- התגוננות רחוב, כדורסל - מכבי גבעת זאב. מחול - טרפסיכורי והתעמלות קרקע .
ברחובות היישוב מוצבים פחי אשפה – "מיחזוריות" למיון עיתונים ובקבוקים. נורות חסכוניות וידידותיות לסביבה מאירות את הרחובות והשטחים הציבוריים.
יחידת הנוער- יחידת הנוער הפועלת בשילוב עם תוכנית "עיר ללא אלימות" שמה לה למטרה להעצים את בני הנוער בישוב מתוך שאיפה לחנך ללקיחת אחריות על החברה הישראלית .
בני הנוער בישוב פעילים בתנועות הנוער- הצופים ובני עקיבא, ובקבוצות מנהיגות- מנהיגות צעירה, מד"צים, גרעין אודי ומועצת נוער. בישוב פועלים מדריכי נוער מקצועיים בשעות הבוקר ואחר הצהריים היוצרים קשרים אישיים ומהווים מודל של מבוגר משמעותי עבורם.
לטובת בני הנוער העומדים בפני גיוס פועלת עמותת " אחרי" המתמחה בהכנתם לצבא ובליווי שלהם במהלך השירות הצבאי. במועדון הנוער "הסובה" מתקיימים מגוון אירועי תרבות סביב מעגל השנה בדגש על פעילויות קיץ מגוונות.
בני נוער המעוניינים להתנדב יכולים לעשות זאת באמצעות מרכז המתנדבים במתנ"ס שתפקידו ללוות את בני הנוער במהלך פעילות ההתנדבות שלהם במחויבות האישית ובכלל.
קידום נוער - ביישוב פועלת "היחידה לקידום נוער", תפקידה לתת מענה לבני נוער בגילאי 13 - 18 המאופיינים במצבי ניתוק ממערכת החינוך ומצבי סיכון שונים. בסיס הפעילות מושתת על תפיסת הנער כשלם, התייחסות ומענה למגוון צרכיו תוך מעורבות בסביבתו הטבעית.
תפקיד היחידה: קידום כוחות וחוזקות של בני הנוער ע"י תהליך הדרגתי של בניית יחסי אמון וקרבה, חשיפה למודלים וחוויות חיוביות והגברת תחושת השייכות של הנער לסביבתו.
היחידה מציעה סל שירותים הממוקד בשני מישורים- ליווי ועזרה פרטנית ותוכניות קבוצתיות. הקשר עם היחידה הוא על בסיס וולונטרי ומחויב בסודיות מצד היחידה.
מערכת החינוך- מערכת החינוך בגבעת זאב מונה 28 גני ילדים, מתוכם שלושה גנים המיועדים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שלושה בתי ספר יסודיים, בית ספר לחינוך מיוחד וחטיבת ביניים אחת.
את לימודי התיכון תלמידי היישוב לומדים בבתי הספר התיכוניים השונים הפזורים ברחבי ירושלים.
תלמידי מערכת החינוך שביישוב נהנים משלל הצגות ומופעי תרבות מהשורה הראשונה המגיעים להיכל התרבות שביישוב ובכל שנה מבקרים במוזיאונים שבירושלים.
ספריה ציבורית- שרות השאלת ספרים ניתן ללא תשלום לכלל תושבי היישוב בספרייה העירונית הממוקמת בסמוך למתנ"ס ותלמידי בתי הספר יכולים לעשות שימוש במחשבים שבמקום להכנת שיעורי בית.
מרכז מדע ואומנויות לגיל הרך - הוקם לפני 14 שנים כפרויקט משותף של משרד החינוך והתרבות והמועצה המקומית גבעת זאב . ילדי הגנים וכן תלמידי כתות א'-ב' מן הזרם הממלכתי, הממ"ד, בית יעקב, תלמידי כתות א'-ב' ואף ילדים מיישובי הסביבה, נתרמים מהמרכז ומגיעים לפעילויות.
מטרות המרכז הן לפתח אצל הילדים חשיבה ברוח המדע, לעורר את סקרנותם ולאפשר להם לחקור את העולם שסביבם באמצעות מכשירים ועזרים מתקדמים שאינם בנמצא בגני הילדים, כגון : מיקרוסקופ, וידאוסקופ ועוד. הגננות שותפות לתהליך החקר והלמידה בכדי שתוכלנה להמשיך ולפתח את הנושאים בגני הילדים. פעם בשנה מוזמנים הילדים והוריהם אחה"צ למפגש חוויתי משותף.
שירותי בריאות, רווחה ודת – ביישוב פועלות מרפאות של כלל קופות החולים הנותנות שירותי בריאות רחבים לכל המשפחה. מחלקת הרווחה מסייעת לקבוצות אוכלוסייה ברמת הפרט, המשפחה והקהילה במצבי משבר ומצוקה, עפ"י חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק פעוטות בסיכון וחוק הנוער.
מועצה דתית - המועצה הדתית ביישוב אחראית למתן שירותי דת לכלל התושבים, בתחומי טהרת המשפחה, לימודי קודש, עירוב ועוד. בתי כנסת ומקוואות טהרה עומדים לרשות התושבים
התנדבות - בגבעת זאב קיימות קבוצות מתנדבים רבות ומגוונות הפועלות בפרויקטים קהילתיים שונים – חונכות, מועדון קשישים, תרומת ציוד ובגדים, יחידת סע"ר, אירועי תרבות וביטחון. לדוגמה- "יחידת הג'יפים" - יחידה המורכבת מ15 רכבי 4×4 פרטיים, בעלי הרכבים המתנדבים הם תושבי היישוב, בעלי ניסיון שטח. הרכבים מצוידים במכשירי קשר, ציוד חילוץ ועוד. תפקיד היחידה להגיש סיוע בשעות חירום יישוביות וכן לסייע למחלקת הביטחון היישובית במשימות שוטפות. חברי היחידה משתתפים בפעילויות חילוץ, איתור נעדרים בגזרת היישוב ומחוצה לו בשיתוף עם משטרת ישראל ומח' הביטחון ביישוב.
גרעין אל אור - גרעין "אל-אור" הוקם לפני כ-14 שנים ונקרא ע"ש אלון בביאן, אוריאל ואלירז פרץ הי"ד בני הישוב אשר נפלו למען הגנת העם והארץ. חברי הגרעין יוזמים פעילויות
ואירועים שמטרתם חיזוק אהבת ישראל, התורה והארץ.
אתרים -
גן לאומי נבי סמואל – אתר המקודש לשלוש הדתות, מקום קבורתו של שמואל הנביא. הגן משתרע על שטח של כ- 3,500 דונם למורדותיו של הר שמואל המתנשא לרום 885 מטרים מעל פני הים וחולש על כביש הגישה מגבעת זאב לירושלים (כביש 436), כקילומטר אחד מצפון מערב לשכונת רמות בירושלים. בגן הלאומי- אתר עתיקות מרתק, מעיינות, בוסתנים, מדרגות חקלאיות ונקודת תצפית מרהיבה הנמצאת במרומי מצודה צלבנית גדולה.
מעין דביר – מעיין טבעי סביבו נבנתה בריכת מים. המעיין נקרא על שמו של בן היישוב, סמ"ר דביר עמנואלוף, שהיה ההרוג הראשון של צה"ל במבצע עופרת יצוקה בעזה.
במקום ספסלים ופינות ישיבה. בסמוך למקום מצויים שרידי חווה צלבנית ומקווה טהרה המעיד על קיומו בעבר של ישוב יהודי במקום.